בְּנִי!  אִם  אֵינֶנִּי  מֵת  –  זֹאת  הָעִלָּה:
בְּלִי  לְרַחֵם  עַל  קְרוּם  גִּידֵי  הַשֶּׁלֶד,
כָּל  מָה  שֶׁיַּלְדּוּתִי  זוֹעֵק  בִּי:  יֶלֶד
יָרֵא  לָצֵאת  לְבַד  לַאֲפֵלָה.

בְּנִי!  אִם  אֵינֶנִּי  מֵת  –  זֹאת  הָעִלָּה:
אֲנִי  צָעִיר.  בְּתִשְׁחָרְתִּי  –  שַׁלְהֶבֶת
שֶׁל  הַחַיּוּת.  לָשֵׂאת  צִנָּה  נוֹשֶׁבֶת
מִפְּלֶשֶׁת  כֹּה  זָרָה  –  לֹא  בִּשְׁבִילָהּ.

בְּנִי!  אִם  אֵינֶנִּי  מֵת  –  זֹאת  הָעִלָּה:
בָּגִיר  "עִזְרוּ  לִי!"  לֹא  נוֹהֵג  לִצְוֹחַ
אֲנִי  גֵּאֶה,  וּמַה  שֶּׁלְאֱלֹהַּ
נִקְבַּע  כְּיַעַד  –  שָׁמָּה  לֹא  אֶקָּלַע.

בְּנִי!  אִם  אֵינֶנִּי  מֵת  –  זֹאת  הָעִלָּה:
קִרְבַת  הַמָּוֶת  לֹא  תּוּבַךְ  בְּשֶׁקֶר  –
זָקֵן  דַּיִּי.  אֲבָל  עֵינִי  פּוֹסֶקֶת:
שָׁם  לֹא  יִזְכֶּה  לִבִּי  לִגְאֻלָּה.

בְּנִי!  אִם  אֵינֶנִּי  מֵת  –  זֹאת  הָעִלָּה:
לֹא  אֶפְגָּשְׁךָ  בַּגֵּיהִנּוֹם,  בָּטוּחַ.
וְלִי  לֹא  יְאַפְשֵׁר  שׁוֹמֵר  קָשׁוּחַ
לְעֵדֶן  לְהַבְרִיחַ  מַחֲלָה.

בְּנִי!  אַלְמוֹתִי  אֲנִי.  לֹא  כְּהוֹזֶה  שִׁטְחִי,
אַךְ  כְּמוֹ  חַיָּה.  כִּמְעָט  וְאֵין  שׁוּם  פַּעַר
עֲבוּר  צַיָּד  בֵּין  זְאֵבֵי  הַיַּעַר.
בְּמַדָּעֵי  פַּרְצוּף  הַמָּוֶת  –  לֹא  בָּקִיא.

זֶה  חֵטְא  אִם  מְבַקְֵרִים  מַסְלוּל  חָרוּךְ!
אַךְ  טוֹב  עִוּוּת  פָּנַי  אִם  תּוֹכִיחֵנִי
מִזֶּה  שֶׁבְּחַיַּי  לֹא  תְּזַהֵנִי.
תִּשְׁמַע  אוֹתִי,  אָבִיךָ  לֹא  הָרוּג.

1967