עָזַבְנוּ  אָז  אֶת  סָאוּתְ’הֶמְפְּטוֹן  –
הַיָּם  עוֹדוֹ  הָיָה  כָּחֹל,
אַךְ  כְּשֶׁעָגַנּוּ  בְּלֶה  הָאבֶר  –
הַמַּיִם  נֶעֱשׂוּ  שְׁחֹרִים.

כְּמוֹ  שֶׁלַּחֲלוֹמוֹת  הַבֹּקֶר  –
יֵשׁ  בִּי  אֵמוּן  לַסִּימָנִים…
שְׁמֹר  אֱלֹקִים  עַל  נִשְׁמוֹתֵינוּ:
אָסוֹן  אֱלֵינוּ  מִתְקָרֵב.

06-07.1917