הַקַּטָּר  צָפַר  בְּקוֹל  נֶחְנָק.
לֵיל.  רָצִיף.  הַמַּחְשָׁבוֹת  חוֹזְרוֹת.
שֶׁלֶג  הִתְרוֹצֵץ,  יָבֵשׁ  וָדַק,
עַל  מַחְרֹזֶת  מְסִלּוֹת  שְׁחוֹרוֹת,

בְּפָנָס  הַלַּיְלָה  הִתְפַּתֵּל.
הַקַּטָּר  הֵרִיעַ  לַמַּשָּׁב.
אֵד  לָבָן,  פּוֹרֵחַ  וְצוֹהֵל,
אֶת  הַגֶּשֶׁר  לִשְׁנִיָּה  צָעַף.

גֶּשֶׁר  צַף  מֵעַל  הַמְּסִלָּה.
מִישֶׁהוּ  בְּגֶשֶׁר  זֶה  הָלַךְ  –
בָעָשָׁן  מֻסְתָּר,  בַּאֲפֵלָה.
קֶרֶן  נִנְעֲצָה  בְּצַד  מֻחְשָׁךְ.

וְעַל  הָעָשָׁן,  עַל  דְּאִיָּה  –
צֵל  שֶׁל  בֵּן  אְנוֹשׁ  עַתָּה  נָפַל:
רַק  מֵעִיל  וְכוֹבַע  מִצְחִיָּה.
הָעָשָׁן  נִדְנֵד  –  הָאוֹר  קָמַל.

תַּם  הַגֶּשֶׁר.  הַקַּטָּר  יִלֵּל.
בַּנֶּגְדִּית  –  רַכֶֹבֶת  תּוֹבָלָה.
בָּאֲוִיר  הָרֵיק  אָבַד  הַצֵּל
שֶׁלָרֶגַע  בָעָשָׁן  נִכְלָא.

וְהִרְגַּשְׁתִּי  עֶצֶב  שֶׁנִּדְבַּק
בְּמוֹחִי  והשתלט  פתאום.
שֶׁלֶג  הִתְרוֹצֵץ,  יָבֵשׁ  וָדַק,
וְנִשְׁנַק,  וְרַץ  בְּכָל  מָקוֹם.

אַך  לֹא  הוּא  בְּזִכְרוֹנִי  נִשְׁאַר  –
אֶלַּא  הָעָשָׁן,  הָאוֹר,  הַצֵּל.
רַק  שֶׁלֹּא  יָדַע  עַל  כָּךְ  דָּבָר
הָאָדָם  בַּגֶּשֶׁר  הָאָפֵל.

1959