אֲנִי הַזִּ’יד שֶׁלָּךְ פּוֹלִין, הִנְּנִי כָּאן
לַמְרוֹת שֶׁכְּבָר מִזְּמַן עָלִיתִי בְּעָשָׁן
אֲנִי חוֹזֵר אֵלַיִךְ כְּבָר עֶשְׂרוֹת שָׁנִים
לַיְּעָרוֹת, לָרְחוֹבוֹת וְגַם פּוֹגֵשׁ אֶת הַשְּׁכֵנִים
כֵּן, הַשְּׁכֵנִים מִמּוּל כִּכַּר הַשִׁילוּחִים
שֶׁהִסְתַּכְּלוּ כֵּיצַד אֲנַחְנוּ נִשְׁלָחִים
וְנִבְעָטִים בְּכֹחַ לִקְרוֹנוֹת מַשָּׂא
כְּשֶׁבַּד בְּבַד בְּדִירוֹתֵינוּ מִשְׁתּוֹלֶלֶת הַבִּיזָּה
אֲנִי זוֹכֵר הֵיטֵב גַּם חֲסִידִי עוֹלָם
שֶׁנִּלְחֲמוּ בָּרֹעַ, בִּשְׁפִיכַת הַדָּם
אֲשֶׁר סִכְּנוּ אֶת חַיֵּיהֶם וְאֶת בֵּיתָם
הַמְּעַטִּים שֶׁעוֹד שָׁמְרוּ גַּם אָז עַל צֶלֶם הָאָדָם.
מֵהָרַכֶּבֶת כְּבָר שְׁמוֹנִים שָׁנָה אֲנִי
זוֹעֵק אֵל מוּל הַמְּחִיקוֹן הַפּוֹלָנִי
שֶׁמְּכַבֵּס אֶת הֶעָבָר כְּבִיסָת מִלִּים
וְשׁוּב רוֹמֵס בְּ"חוֹק וְצֶדֶק" אֶת תְּבִיעוֹת הַנִגְזָלִים
אֲנִי נוֹשֵׁב בִּשְׂדוֹתֵיכֶם, לֹא נֶעֱלַם
בַּחֲלוֹמוֹתֵיכֶם יוֹרֵד מֵהַסּוֹלָם
וְגַם אִם תִתְעַלְּמוּ -אֲנִי פֹּה לְתָמִיד
שָׁב וּמַצְבִּיעַ שׁוּב עַל כֹּל אֲתָר בְּאֶצְבַּע יְהוּדִית
אֲנִי הַזִּ’יד שֶׁלְךָ פּוֹלִין, הִנְּנִי כָּאן נוֹכֵחַ
בִּכְנֵסִיּוֹת, בַּכִּכָּרוֹת, בַּפֶּרֶג הַפּוֹרֵחַ
בְּוַרְשָׁה, עַל הַוִיסְלָה דֶרֶךְ אוֹשְׁוִויצִ’ים צוֹעֵד
וּבָאַרְמוֹן הַנְּשִׂיאוּת וְגַם בְּ"סֶיְּים" עוֹד מְהַדְהֵד.