שַׁחְזְרִי,  סוֹבְבִי  וְשַׁקְּמִי
אֶת  חַיַּי  לְמִדּוֹת  חֹד  הַסַּיִף.
נָא  קִלְעִי  לֵילוֹתַי  אֶל  הַלַּיִל,
אֶת  יָמַי  –  לְיָחִיד,  לְיוֹמִי.
יְמָמָה  יְחִידָה  שֶׁנִּמְתַּחַת
עַד  יְחִיד  הַלֵּילוֹת  שֶׁלָּעַד.
וּמְעוֹף  בַּרְבּוּרִים  עִם  הַשַּׁחַר  –
צְלִיל  אֶחָד  לַפְּרִידָה  הָאַחַת.

1979