הַנְּהָרוֹת  עוֹד  לֹא  מוֹלְכִים  –
אַךְ  קֶרַח  כְּבָר  הֻטְבַּע  בְּפֶלֶג,
עוֹד  לֹא   נְמוֹגִים  הָעֲנָנִים  –
גַּמְאָה  הַשֶּׁמֶשׁ  גְּבִיעַ  שֶׁלֶג.

נִפְתַּח  קִמְעָה  חַלּוֹן  אֵי  שָׁם
וְרַחַשׁ  אֶת  לִבְּךָ  מַטְרִיחַ,
עוֹד  לֹא  אוֹהֵב  אַתָּה,  בְּרָם  –
לֹא  לֶאֱהֹב  כְּבָר  לֹא  מַצְלִיחַ…

1906